google-site-verification=arvDCURTk4fAUtMcqVgB1FkNmB-XAYeIXy_-07icvQY google-site-verification=arvDCURTk4fAUtMcqVgB1FkNmB-XAYeIXy_-07icvQY
top of page

ההתפטרות השקטה - כל כך שקטה שאולי לא קיימת?



ההתפטרות השקטה, ההתפטרות השקטה, ההתפטרות השקטה – כל כך שקטה שאולי לא קיימת?


מי לא שמע/קרא על טרנד ההתפטרות השקטה שמשמעותה אינה התפטרות מעבודה, אלא התנהלות כ"ראש קטן" בכל הקשור למטלות שנראות לעובד כחורגות מזמני העבודה או דרישות התפקיד.


הרעיון הוא : משלמים לי לעשות X , אז אני אעשה X, אבל לא X Y Z -

עובדים רבים כבר לא מוכנים לקרוע את התחת בשביל המעביד.


התופעה הזו היא הלהיט החדש בעולם העבודה, YNET, דה מרקר, גלובס, וכל שאר אמצעי התקשורת מדווחים עליה. ומכיוון שכך, כולנו מניחים שמדובר בתופעה מוכחת.


אני רוצה להתייחס לכתבתו בגלובס של אורי פסובסקי (לחצו כאן לקריאת הכתבה) שמעלה כי תופעה זו תמיד הייתה קיימת ולא ייחודית לדור ה Z והמילניום. היא קשורה ככל הנראה לגיל העובדים. כך שעובדים צעירים מעוניינים להשקיע במשפחה ופנאי לדוגמא, ולא לבלות את כל השבוע רק בעבודה.


אני מעזה ומעלה את השאלה, האם התופעה הזו היא אכן תופעה אמיתית, או תופעה פיקטיבית שמאפשרת לכתבים בתחום, לכתוב על נושא שיהיה פופולרי עם אופציה לקוראים רבים. אקפוץ לסוף וארמוז שהאפשרות השנייה נראית לי יותר נכונה.


בקבוצת הפייסבוק הפופולארית "צרות בהייטק" עולה כי רבים מסכימים כי התופעה אינה קיימת, ואם כן, אז באופן שולי. בואו נודה על האמת תמיד היו ותמיד יהיו "עובדי הראש קטן" אין כאן שום דבר חדש. העובדים מעידים על עצמם שהם עובדים קשה, אך יש כלפיהם דרישות הנתפסות כלא לגיטימיות בעיניהם – להישאר שעות נוספות רבות, להגיב למיילים בשעות הערב ובסופ"ש.


אותם עובדים מעלים את הנושא של Act your Wage ומכיוון שאכן התשלום הינו נדיב, העובדים עצמם חשים מחויבות להשקיע והרבה.


מהניסיון שלי, כשדיברתי עם עובדים שנתפסו בעיני ההנהלה ככאלו שאינם מחויבים דיים לחברה ונוטים לקחת ימי מחלה רבים, גיליתי, שבדר"כ הסיבה הייתה תסכול ממקום העבודה ומייחס המנהלים. מבחינת העובדים, לא היתה שום כוונה ורצון לבצע "התפטרות שקטה" באופן מודע.


אז כן, ייתכן שהתופעה קיימת בארה"ב, ואולי במקומות נוספים. אני מרשה לעצמי לשים סימן שאלה על קיימות התופעה בארץ. יחד עם זאת, ללא ספק עובדים רבים מתלוננים על הדרישות שנתפסות בעיניהם כלא לגיטימיות. תגובות הקוראים הרבות ולעיתים המתלהמות, לפוסטים המעלים את נושא הדרישות הלא סבירות מצד המעסיק מספקים לנו חומר רב למחשבה.

איך התופעה הזו צמחה?


בעולם התעסוקה שמים דגש רב על WLB-Work Life Balance . זהו ללא ספק מהמושגים "החמים" כיום. יותר בתקופת הפוסט קורונה מאשר בעבר. כמה המושג הינו סיסמא? כמה הוא באמת מושג שארגונים מתייחסים אליו בציפיות שלהם מעובדיהם? כמחצית מהעובדים מרגישים ומדווחים שהגעה הביתה בשעה 19:00 לאחר שסיימו לעבוד בשעה 18:00, ועמדו שעה בפקקים, אינה מספקת להם את האיזון עבודה בית אליו הם שואפים.


בכפיפה אחת משאבי אנוש וההנהלות מודדים את רמת Engagement (מחוברות עובדים) שבפועל עלול להתפרש באופן הפוך לWLB . ניתן למדוד אותו בשעות נוספות, ימי מחלה, ומוכנות לענות בכל שעה על מיילים מהבית.


עצם העיסוק המאסיבי בשני היבטים שעלולים להיות מנוגדים זה לזה, משקף את הדיסוננס של ההנהלות.


הנהלות צריכות לשבת ולהחליט מה נכון להן. מה היו רוצות לקדם אצלן בארגון, ואז לפעול! לא ניתן לומר ש"אצלנו מאד מתייחסים לאיזון עבודה ובית" ובד בבד לא לגייס לעבודה אימהות ואבות שמבקשים להגיע מוקדם הביתה 2-3 ימים בשבוע לאסוף את ילדיהם מהגנים. או לדרוש שעות עבודה עד שעה 18:00 ומעבר לכך.


ואגלה לכם סוד קטן שלמדתי עם השנים – כשמנכ"ל מדבר בכינוסי עובדים על "כמה העובדים הם הנכס המרכזי" אני חושדת שמדובר בחברה ללא התייחסות ודאגה אמיתית לעובדים. ככה זה, כשדברים עובדים, הם כ"כ ברורים מאליהם שלא צריך להכריז עליהם בפומבי. אנחנו מכריזים בפומבי על דברים שלא קורים ואולי היינו רוצים שיקרו. (הרי לא נכריז שאנחנו בעד צחצוח שיניים בבוקר, נכון?)


ומה עם ההתפטרות השקטה?


אני רוצה להניח באופן זהיר שתופעה זו אינה תופעה משמעותית במשק, עם זאת העיסוק בה עשוי לתרום גם למעסיקים וגם לעובדים.


זה לא סוד שישראל היא אחת המדינות עם פריון העבודה מהנמוכים בעולם. זה לא באמת מסתדר עם שעות העבודה הארוכות כאן. אז מה קורה כאן, איך זה יתכן? מכירים את בזבוזי הזמן בקפטריה? בארוחות הצהריים? בשיחות עם עמיתים?


ומאידך, שיקום מי שלא נכח לדעת שאמהות צעירות, אלו שמגיעות מוקדם למשרד כדי לצאת ממנו מוקדם ולאסוף את הילדים מהגנים מספיקות את העבודה שלהן בזמן? איך זה שהיעילות שלהן גבוהה לרוב? והמנהלים שלהן, שמגיעים מאוחר בהרבה, ולכן תמיד נדמה להם שאותן עובדות עובדות מעט שעות (כי הם עצמם לא ראו אותן עובדות ב 700 בבוקר) ולכן קידומים לא מוצעים להם פעמים רבות, וחבל.


אם נדע למדוד ולתגמל פרודקטיביות, ולא למדוד את "מדד האור" נעלה את היעילות, נעלה את רמת שביעות הרצון ואת המחוברות הארגונית.


מילה אחרונה לעובד המתוסכל, במידה ואתה מרגיש שהדרישות כלפיך אינך רציונליות, חשוב לבוא ולדבר עם המנהל הישיר. לדבר בכנות וביושר וכמובן להדגיש כמה אתה מחויב לארגון ולתפקיד.


נגה אלון

ליווי וייעוץ לשכירים


054-4528885




0 comments
bottom of page
google-site-verification=arvDCURTk4fAUtMcqVgB1FkNmB-XAYeIXy_-07icvQY