google-site-verification=arvDCURTk4fAUtMcqVgB1FkNmB-XAYeIXy_-07icvQY google-site-verification=arvDCURTk4fAUtMcqVgB1FkNmB-XAYeIXy_-07icvQY
top of page

שכיר זה לגמרי שביר



"לא אוהבת את העבודה שלי",

"לא כיף לי לקום בבוקר",

"לא סובל את המנהל שלי"


רובנו שכירים. כמעט כל הסיבות הינן בעד העסקה זו:

· בטחון כלכלי, כל חודש מגיעה המשכורת בזמן. לעיתים מדובר במשכורת מפנקת מאד עם הטבות.

· ימי חופשה, ימי מחלה – הכל בתשלום מלא

· לא צריך לדאוג האם החברה מרוויחה/בקשיים, המשכורת מגיעה בזמן.

· שייכות ארגונית – אנחנו נמצאים עם עובדים הדומים לנו ומקיימים איתם קשרי חברות מספקים.

אז אם כ"כ טוב, אז למה גם כ"כ מתסכל?

למה עובדים מספרים כי ב"ארוחת הבוקר עם חיוך" שמשאבי אנוש מארגנת, יש יופי של ארוחת בוקר, אבל אין חיוכים?

למה המחוות הגרנדיוזיות שהחברות הגדולות והעשירות מארגנות לעובדיהם, פעמים לא מעטות זוכות לביקורות ציניות ?

הבת שלי שהיממה אותי יום אחד כשאמרה לי: "אמא, גיליתי שאני לגמרי לא לבד, כל החברים והחברות שלי לא אוהבים ללכת לעבודה, ולא באמת נהנים בה".

כמה מיליוני דולרים משקיעות החברות בתהליכי Engagement שכל מטרתם לגרום לעובדים להרגיש מחויבים ורתומים לחברה ובכל זאת, עובדים עוזבים ועוברים חברות רק כדי לגלות ש... הדשא של השכן לא באמת ירוק יותר.

מי שעבר בימי חייו מספר ארגונים (ומי לא? ) מכיר את התחושה שאכן, יש דברים טובים רבים, אולם תמיד קיימת התחושה הזו שיכולת ההשפעה שלנו מוגבלת, שאנו מצופים למלא את רצון הממונים עלינו ולא באמת "רואים" אותנו. ובסוף היום, גם אם לא נהנינו, תמיד קיים הפחד שכל זה עלול להימחק כהרף עין ואז איך נשלם את המשכנתא. מי מביננו שהוזמן ל"שיחה" לא קבועה ביומן מראש, ושהנושא שלה לא לחלוטין בהיר ומובן, לא מצא את עצמו חרד מתוכנה של שיחה זו ?

כי שכיר הוא אכן לגמרי שביר

ושכיר בכיר, לעיתים מצבו שביר עוד יותר.

אנחנו תלויים בגחמות של המנהלים הממונים עלינו, שלא תמיד מוערכים על ידינו. עלולים למצוא את עצמנו נאבקים בהאשמות שלא היה לנו יד בהם, ושכל הכחשה שלנו נשמעת רע מרעותה.

אנחנו יכולים להשקיע את כל כולנו בעבודה שאנו אוהבים, רק כדי לגלות שלמרות המאמצים שאנו משקיעים אף אחד לא באמת רואה אותנו ומעריך את מאמצנו.

ובלא מעט ארגונים, גם אם אנו עובדים בהם שנים רבות, מספיק ששנה אחת לא טובה תעבור עלינו (והסיבות לכך מגוונות ורבות, החל ממשברים אישיים וכלה בבריאותיים) ומיד אנו נמצאים על הכוונת של הארגון שקיווינו וציפינו שיהווה עבורנו גב תומך.


אני לא אחדש לכם שבעיות יש בכל מקום.

ומקום עבודה, כמו בזוגיות מחייב את כל הצדדים למאמץ והשקעה כשקשה ולא טוב.

לא קמים ועוזבים כשלא טוב.

נשארים.

מתאמצים.

משתדלים,

לומדים לעשות אחרת.

הניסיון לכשעצמו הוא יקר ערך. הוא נותן לנו כלים משוכללים יותר להתמודדות בעתיד.

וגם אם הניסיון (כמו בזוגיות כושלת) לא יצליח, אז נשארנו עם ארגז כלים איכותי ומשוכלל יותר להתמודדות במקום העבודה הבא שלנו.

תמיד צריך שורה תחתונה, נכון? אז הנה היא, כשקשה – זה הזמן להתאמץ כדי לתקן.

נגה אלון

ליווי וייעוץ לשכירים

054-4528885

0 comments
bottom of page
google-site-verification=arvDCURTk4fAUtMcqVgB1FkNmB-XAYeIXy_-07icvQY